מדינת ישראל נ' ט'

הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ:

כללי

המשיבה הובאה לדין יחד עם אחר (להלן: "האחר" או "השותף") בגין ביצוע עבירה של סחר בסמים מסוכנים, ונדונה, ללא הרשעה, לביצוע של"צ בהיקף של 200 שעות, לפיקוח של שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים, ולחתימה על התחייבות על סך 3,000 ₪. על ההחלטה שלא להרשיע את המשיבה ועל קולת העונש, הוגש הערעור שבפנינו, אם כי במסגרת הדיונים שהתנהלו בבפנינו, חזרה בה המאשימה מבקשתה להחמרה בענישה והסכימה לענישה היורדת אל מתחת למתחם העונש הראוי בשל שיקולי שיקום.

ההליכים בביהמ"ש קמא

המשיבה הודתה, כי בתאריך 23.06.2019, בין השעות 15:00 ל-19:05, שוחחה מספר פעמים עם מי ששימש כסוכן סמוי מטעם משטרת ישראל, בנוגע לרצונו של הסוכן לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג חשיש. לאחר משא ומתן, סיכמו השניים, כי המשיבה תמכור לו סם מסוכן מסוג חשיש ("פלטה") תמורת סך של 2,400 ₪. בהמשך, ובשעה 19:13 התקשר השותף אל הסוכן; אמר לו לאן עליו להגיע; השניים נפגשו, והשותף מסר לידי הסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 92.34 גרם נטו, בתמורה ל-2,400 ₪ שהסוכן מסר לידי השותף.

בשעה 23:20 נפגש הסוכן עם המשיבה והשותף, ובתוך כך אמר השותף לסוכן, כי "יש לו קריסטל ברמה גבוהה שעוד לא עורבב ב-900 ₪ לגרם ושאפשר לשחק עם זה ולהרוויח כסף".

נוכח מעשים אלה הורשעה המשיבה בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

יצוין, כי השותף הודה באישום זה ובאישום נוסף של סחר בסם מסוכן, לאחר שמכר לסוכן הסמוי, בתאריך 26.06.2019, סמים מסוכנים נוספים - חשיש במשקל 93.17 גרם וקוקאין במשקל 0.9788 גרם, תמורת סך של 3,400 ₪. עניינו של השותף טרם הסתיים, והוא קבוע לתסקיר משלים מטעם שירות המבחן (בפרוטוקול צוין, כי הוא שולב בקהילה טיפולית).

ההודאה בכתב האישום נשמעה בפני כב' השופטת אדלשטיין, אשר דנה בשאלת מעצרם עד לתום ההליכים של המשיבה ושותפה, וההגנה ביקשה שההליך יישאר בפניה, למרות שלא הייתה מחלוקת כי התקיימו בפני המותב האמור חמישה דיונים מהותיים בעניינה של המשיבה, וביהמ"ש אף שמע, ארוכות, את המשיבה עצמה במהלך הדיון שבסופו ביקשה ההגנה לעבור לתיק העיקרי ולהודות בכתב האישום. התביעה התנגדה לשינוי המותב, מה שנקרא בפי התובעת "הטקטיקה של בחירת המותב" ("מותב זה נחשף לתסקירי המעצר בעניינה של הנאשמת 1... מותב זה יכול והזיל דמעה במהלך טיעוני הנאשמת 1 בהליך המ"ת. מותב זה הביע דעה במסגרת החלטות השחרור והקלות התנאים של הנאשמת 1, כמו גם הביע דעה היום שלא לפרוטוקול. כמו כן מותב זה היה חשוף למשא ומתן שהתנהל בין הצדדים באולם, כולל הסכמות, כולל החזרה מהסכמות... המידע אליו נחשף ביהמ"ש היום, לטעמי יכול לפגום בהליך גזר הדין..." עמ' 10 לישיבת 07.01.20 שהתקיים בפני ביהמ"ש קמא), אולם ביהמ"ש החליט שלא להחזיר את הטיפול בתיק למותב שהתיק נותב אליו מלכתחילה, למרות שבפני המותב האחר כבר התקיימו מספר דיונים, השותף הודה והדיון בעניינה של המשיבה נדחה על מנת למצות מו"מ עם התביעה. ביהמ"ש, בהחלטתו להמשיך בשמיעת התיק (תוך פיצולו בין שני מותבים שונים), ציין, כי "בתיק זה, הכריע מותב זה את דינה של הנאשמת 1, על פי הודאתה ועל כן לא ניתן יותר להשפיע על המותב... בשלב זה אין משמעות לעובדה שחלק מהנתונים כבר קיימים בפניי, שכן כעת אינני עומדת לגזור את הדין", ואף פרט על סמך אלו נתונים יגזור את דינה של המשיבה ("בראש ובראשונה פסיקת בית המשפט העליון לגבי המתחמים ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זו; תסקיר העונש מאת שירות המבחן; עברה הפלילי של הנאשמת אם קיים; ונסיבות התיק הספציפי הזה כולל נסיבות הנאשמת", שם). כבר כאן נציין, בהערה, כי דרישת ההגנה לגבי המותב שישמע את התיק, והענות ביהמ"ש לדרישה זו, תוך פיצול הדיון בתיק העיקרי בין שני מותבים שונים (ואולי אף כבילת מותב אחד בהחלטות המותב האחר נוכח הכלל של אחידות הענישה) ושמיעת התיק העיקרי על ידי המותב ששמע את כל ההליכים בתיק המעצר, אינה ראויה ואינה רצויה (ראו פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"פ 7221/19 והערות בימ"ש זה בעפ"ג 1385-02-21).

בטרם גזירת הדין הוגשו בעניינה של המשיבה ארבעה תסקירים מטעם שירות המבחן, ומהם עולה, כי המשיבה כבת 27, רווקה, אשר מתגוררת באילת. היא סיימה 12 שנות לימוד בחינוך מיוחד (על רקע הפרעות קשב וריכוז); שרתה שירות צבאי מלא בחיל הלוגיסטיקה; ולאחר מכן עבדה בעבודות מזדמנות באילת. מזה כשנה וחצי לפני הגשת התסקיר הראשון (ביום 12.02.20) היא הייתה בת זוגו של השותף לעבירה; ביחד השתמשו בסמים מסוכנים וביחד ניהלו קשרים חברתיים שוליים. באותה עת, התכוונה המשיבה ללמוד טבחות, אולם בהמשך ציינה, כי בכוונתה להשתלב בלימודים בתחום הדרכה וטיפול בנוער בסיכון ולאחר מכן לעבוד בתחום.

המשיבה מוכרת לשירותי הרווחה מאז שנת 2005, לאחר שהיא ואחותה הצעירה ממנה, נחשפו לאירועים אלימים מצד הוריהן, אשר היו מכורים לחומרים פסיכואקטיביים. האחיות גודלו על ידי הסבתא, ולאחר פטירתה – הוצאו למסגרות חוץ ביתיות. הקשרים של המשיבה עם הוריה היו, אם בכלל, מועטים ביותר לאורך שנים (לאחרונה חודש הקשר עם האם שחזרה להתגורר באילת).

המשיבה ציינה, כי החלה להשתמש בחומרים ממכרים בהיותה כבת 24, כאשר בחודש נובמבר 2019 השתלבה בהליך טיפולי בבית "חוסן", במסגרת היחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות (ראו גם המכתב שצורף לתסקירים מטעם בית "חוסן", מיום 26.11.19). מאז היא משתפת פעולה באופן מלא עם הטיפול ואף אמורה להשתלב בקבוצת נשים עוברת חוק במסגרת שירות המבחן, אם כי נוכח התפשטות נגיף הקורונה חל עיכוב בכך.

שירות המבחן התרשם, כי המשיבה הינה צעירה, שעל אף מורכבות חייה, בחרה לנהל אורח חיים מטיב ופועלת רבות לקידום מצבה:

"התהליכים המשפטיים והטיפול בו משולבת, מסייעים לה לבחון באופן ביקורתי ומעמיק את התנהלותה והשלכות מעשיה, כאשר כיום אנו מתרשמים מרמת סיכון נמוכה בעניינה.

לאור כל האמור לעיל, לאור העובדה כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה, לאור נטילתה אחריות למעשיה, החרטה אותה ביטאה והכרתה בחומרת מעשיה ובהשלכות להן, לאור הטיפול בו מצויה ושיתוף הפעולה המלא עם גורמי הטיפול השונים ולאור הערכת הסיכון הנמוכה, אנו חוזרים על המלצתנו בתסקירנו האחרונים ונמליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכו תמשיך השתלבותה בטיפול בתחום ההתמכרויות, ועל הטלת צו של"צ בהיקף 200 שעות...

באשר לשאלת הרשעתה, בהמשך לאמור לעיל ולאור העובדה כי מדובר בצעירה ללא עבר פלילי קודם אשר פועלת רבות לשיקום חייה וקידום מצבה כפי שבא לידי ביטוי בטיפול בו משולבת בתחום ההתמכרויות, ולאור שאיפותיה הנורמטיביות להתקדמות, על אף שאנו ערים לחומרת העבירה ועל אף שלא הוצגו בפנינו מסמכים לפגיעה קונקרטית במידה ותורשע, בכדי לא לפגוע בהליך השיקומי בו מצויה ובכדי לצמצם הפגיעה התעסוקתית אשר עלולה להיגרם לה במידה ותורשע, נמליץ על ביטול הרשעתה" (מתוך התסקיר האחרון מיום 05.07.20).